פרשת מקץ – "ארורים הרשעים שאין טובתן שלימה"

פרשת מקץ – "ארורים הרשעים שאין טובתן שלימה"
הרב נדב סמואלס

"(ח) וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת־חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין ־ פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה: (ט) וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם: (י) פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים: (יא) וַנַּֽחַלְמָ֥ה חֲל֛וֹם בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְר֥וֹן חֲלֹמ֖וֹ חָלָֽמְנוּ:

(יב) וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַנְּסַ֨פֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתָּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר: (יג) וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּֽתַר־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל־כַּנִּ֖י וְאֹת֥וֹ תָלָֽה:" (פרק מ"א)

כתב רש"י :

"(יב) נער עברי עבד – ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה. מזכירו בלשון בזיון: נער – שוטה ואין ראוי לגדולה: עברי – אפילו לשוננו אינו מכיר: עבד – וכתוב בנמוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים".

נתבונן מה הכוונה "אין טובתן שלימה", ומדוע זה קשור לביטוי "ארורים הרשעים"?

"אין טובתן שלימה"

שר המשקים רצה להיטיב עם יוסף ולהוציאו מן הבור, אבל כשהוא מזכיר את יוסף לפני פרעה הוא מכנהו נער עברי ועבד. המשמעות של נער, עברי ועבד היא שגם אם יוסף יפתור את החלום, מהותו לא תשתנה והוא ישאר נער עברי ועבד.

דהיינו, הרשעים אינם מאמינים שאדם יכול להתהפך להיות משהו אחר. טובה שלימה, פירושה טובה שהופכת את האדם להיות משהו חדש, לעומת זאת טובה שאינה שלימה פירושה טובה שהאדם נשאר כמו שהוא אלא שמוסיפין לו טובה.

שורש הדבר

שורש טעותם של הרשעים הוא חסרון אמונה לכן אינם מאמינים שאדם יכול להתהפך מעבד בבור למלך העולם. כאשר מכירים שכל הכוחות והיכולות שיש בעולם הם רק מה' יתברך, ובאמת אין כלום זולת מה שה' נותן ממילא ברור שאדם יכול להתהפך ברגע אחד מעבד בבור למלך העולם, כיון שבין כך ובין כך הכל רק מה שה' נותן. אבל לרשעים חסרה האמונה במקור הכוחות, לכן התפיסה שלהם היא שעבד לא יכול להתהפך להיות מלך.

זה כוונת חז"ל ארורים הרשעים – ארור זה שורש החסרון כל החסרונות כלולין במילה ארור כמו שכתב בפירוש הכתב והקבלה (בראשית פרק ג פסוק יד): "ארור. הוא עיקר הקללה והאומר כן אין צריך להוסיף על דבריו כי בו כל הרעות, אבל האומר פלוני יקולל עליו לפרש הרעה שהוא נושא עליו". כיון שלרשעים חסרה ההכרה בשורש הכל לכן החסרון שלהם הוא חסרון בכל וממילא הם ארורים. זאת הסיבה שהמילה ארור מופיעה בפעם הראשונה כקללה לנחש הקדמוני שהוא היה הראשון שהתחיל לכפור.

ההפך משר המשקין הוא יוסף כפי שכתוב:

"(טו) וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ: (טז) וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה:"

וביאר רש"י: "בלעדי – אין החכמה משלי אלא אלהים יענה, יתן עניה בפי לשלום פרעה". דהיינו גם כשפרעה משבח אותו יוסף אינו מתבלבל אלא מכיר בכך שאין החכמה משלו, זהו התיקון שהצדיקים מתקנים בעולם – ההכרה שהכל מה' יתברך.

נמצאנו למדים שכל אדם יכול להתהפך ולצאת מהמקום הכי נמוך למקום הכי גבוה אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט כל מה שצריך לעשות זה להתפלל אליו יתברך כפי שכתוב "נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֙נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם אֶל־אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם" (איכה ג, מא) וביאר בפסיקתא: "נשא לבבנו אל כפים. נחזור בתשובה ונתפלל לפני השם בכל לב: אל כפים. עם נשיאת כפים, כענין שנאמר (תהלים קמג, ו) פרשתי ידי אליך, ואחר כך אל אל בשמים. תפלתנו יהיה נכונה לפני השם".

נגישות