שאלה:
ביישוב פלוני בצפון החליטו כמה חברים להתחבר ללא רשות לחשמל של אחד ממבני הציבור ביישוב כדי שיהיה להם חשמל ב"פינת ישיבה" שהקימו. לשם כך הם קנו כבל ארוך עמיד בגשם שעולה 800 ש"ח והתחברו לחשמל. כאשר עובדי התחזוקה של היישוב גילו זאת הם חתכו את הכבל והוציאו אותו מכלל שימוש. כעת תובעים החברים את היישוב שישלם להם 800 שח כפיצוי, ואילו עובד התחזוקה אומר שיכול להביא להם כבל בדיוק אותו דבר שכבר קיים אצלו ולא רוצה לפצות אותם בכסף. (כמובן שאת עלות החשמל שהחברים גנבו ללא רשות הם ישלמו).
הצעה לתשובה:
אף על פי שהחברים שהתחברו באיסור לחשמל שלא שלהם אין סיבה לחתוך להם את הכבל חשמל אלא יש לנתקו ככל שזה מתאפשר. אני מתייחס בתשובה למצב שהיה אפשר לנתק אותו ובכל זאת חתכו אותו ולכן לכאורה צריכין לשלם. זאת על פי דברי השו"ע סימן שע"ט סעיף ד שם כתוב שאדם שהניח חביות יין בחצר חברו אסור לו לשבור אותם בכוונה אפילו שהכניסם שלא ברשות ואם שבר חייב לשלם. מקור הדברים בגמרא בבא קמא כח. ורמב"ם הלכות חובל ומזיק פרק ו הלכה ה.
כתוב בתורה (שמות כב,ד): "כִּ֤י יַבְעֶר־אִישׁ֙ שָׂדֶ֣ה אוֹ־כֶ֔רֶם וְשִׁלַּח֙ אֶת־בעירה [בְּעִיר֔וֹ] וּבִעֵ֖ר בִּשְׂדֵ֣ה אַחֵ֑ר מֵיטַ֥ב שָׂדֵ֛הוּ וּמֵיטַ֥ב כַּרְמ֖וֹ יְשַׁלֵּֽם"
הגמרא בב"ק דף ז: כותבת : "כי אתא רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע מבי רב פרשוה כל מילי מיטב הוא דאי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחריתי לבר מארעא דליתיב ליה ממיטב כי היכי דלקפוץ עלה זבינא".
וכותב הטור חושן משפט בסימן תיט: "כשבאין להגבות לניזק נזקו רואין אם יש למזיק מטלטלין אין יורדין לנכסיו למכור קרקעותיו אלא יתן לו מטלטלין ואפי' שיש לו כסף יכול לשלמו בסובין דכל מילי דמיטלטל מיטב הוא ושמין אותו כפי מה שיכול למכרן מיד ובמקומו".
וכן פוסק השו"ע חו"מ סימן תיט: "כשבית דין נזקקים לגבות לניזק מנכסי המזיק גובין מהמטלטלין תחלה ואם לא היו (לו) מטלטלין כלל או שלא היו לו מטלטלין כנגד כל הנזק גובין השאר מהקרקע המעולה שבנכסי המזיק וכל זמן שימצא מטלטלין ואפי' סובין אין נזקקין לקרקע ואפילו שיש לו כסף יכול לפורעו בסובין דכל מטלטלים מיטב נינהו ושמין אותה כמו שיכול למוכרה מיד ובמקומו…"
וכותב הש"ך כאן על השו"ע:
"ואפילו שיש לו כסף יכול לסלקו בסובין. כלומר אפי' יש לו מעות אין צריך ליתן לו מעות ונותן לו מהפחות שבמטלטלים מה משאין כן בבעל חוב לעיל סימן ק"א והיינו כהרי"ף והרא"ש והרמב"ם שפסקו כרב פפא ורב הונא בריה דר' יושיע ולא כר"ת (וכן כתב בעל הטור ברמזי הרא"ש שם דלית הלכתא כר"ת…) אך כתב הנימוקי יוסף שם שכתב הרמ"ה ז"ל דהא דמצי יהיב ליה אפי' סובין הני מילי היכא דלית ליה למזיק זוזי כו' ועיין שם בגליון האלפסי של מהר"ם מטיקאטין שתמה על זה דהא לרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אפילו אית ליה כסף יכול לסלקו בסובין ולי נראה שדעת הרמ"ה דכסף שאני וכן מדוקדק בלשונו שם עיין שם, אך דעת כל הפוסקים מבואר דכסף היינו זוזי ואפילו אית ליה זוזי יכול לסלקו בסובין".
יש כאן מקום לדון, האם אין לרשות מקומית את הסמכות לקנוס את מי שבא להזיק את הציבור, ואם כך הרי אין מקום לחייב כלל. אמנם במקרה הנ"ל הרשות משיקולים שלה, בחרה לקחת אחריות.
לסיכום: נחלקו הראשונים האם חייב המזיק לשלם כסף או שיכול לשלם גם במטלטלין. השו"ע פוסק על פי הטור וכן מכריע הש"ך שאע"פ שיש למזיק כסף אם הוא רוצה יכול לשלם במטלטלין על פי שומת בית דין. במקרה שלנו כיון שהכבל הוא כבל דומה, הרי שזה תשלום מספיק, במיוחד בהתחשב בזה שהתובע הוא בעצם גנב והתחבר לחשמל שלא שייך לו.
